חזרתי עכשיו מדייט.
הבחורה הציעה לי חברות בפייסבוק. הסכמתי.
אחר-כך היא שאלה אם אנחנו מכירים, מה שגרם לי להניח שעשיתי לה POKE אי שם בהיסטוריה.
לא היה לי כוח לזה אז אמרתי שלא נראה לי. מה שמעביר את היוזמה אליה.
היא המשיכה. שאלה שאלות והתעניינה וכך המשכנו לדבר.
המראה שלה רזה למדי, והפנים לא יפות במיוחד. בעיקר הטריד אותי שלא הצלחתי לאתר תמונה אחת עם רמז לכף רגל.
מפה לשם ומקץ ימים אחדים, השיחה הגיעה לידי כך שאנחנו מתחילים להתכנס לקראת מפגש.
התלבטתי אם בכלל כדאי לי להיכנס לזה, אבל החלטתי לזרום. הכי גרוע הלך לי ערב, או כמה שעות.
זו לא הפעם הראשונה שהחלטתי להיפגש עם בחורה שלא משכה אותי באופן מיוחד וגם לא היה לי מושג על טיב כפות רגליה. בפעם הקודמת, פגשתי בעולה חדשה מצרפת. בחורה מלאה עם שיער מתולתל, משקפיים, מבטא מרגיז ו... כך הסתבר - כפות רגליים מגרות ביותר!
לקחתי אותה לפיקניק באיזה פארק. אכלנו קצת, התיישבנו באיזו פינה נסתרת. הערב ירד. התחלתי במסאג' לרגליים, שתמיד מתקבל בברכה, אבל מהר מאוד עברתי לליקוק אינטנסיבי. אותו ערב נגמר בחירמון במכונית בלי חולצות.
בפגישה הבאה לקחתי אותה לביתי, אכלנו קצת ואז זיינתי אותה בתחת פעמיים. כי היא רצתה להישאר בתולה. הפסקתי לפגוש אותה כי היא היתה קצת יותר מדי נידית בשבילי. אבל את כפות רגליה הספקתי לצלם:
בכל אופן, בחזרה לבחורה הנוכחית.
נפגשנו ב'קפה קפה' באבן גבירול. היא לא רצתה פאב ולי לא היה כוח להיות יצירתי. שזה חבל כי המקום הזה לא במרחק הליכה מהבית שלי. לא יודע למה הלכתי לפגוש אותה בכלל. סתם. כזכר לימים שלא הצלחתי להוציא דייט מחורבן אחד בחודשים.
נפגשנו, היא נראית פחות רע במציאות. אבל עדיין לא להיט.
היא ישבה כשנכנסתי.
לבשה מעיל, גרביונים ונעלי סירה. אני שונא את החורף.
הזמנו שתיה קלה ועוגה.
השיחה היתה משעממת. סיפרתי לה את הסיפורים שלי והיא לא ממש ידעה מה להגיד.
שאלה שאלות. עניתי באריכות תוך שזירת סיפורים לכדי אריג נהדר של לקחי חיים, אנקדוטות ובדיחות. אני כבר יודע שאני יכול לעשות את זה. אני גם כבר יודע שזה נותן לי הרבה נקודות אצל בנות המין השני.
לא יודע למה הלכתי לפגוש אותה בכלל.
בשלב כלשהו קמתי לשירותים. שמחתי לקחת קצת פסק זמן. התעכבתי וקראתי את המודעות בשירותים.
חזרתי והצעתי שניקח חשבון. היא אמרה בסדר וקיבלתי את הרושם שהיא מוכנה להישאר פה עוד הרבה זמן.
אבל אני לא.
שילמתי וקמנו.
עכשיו יכולתי לבחון את גזרתה ואהבתי את שראיתי. עד כמה שסבא חורף אפשר לי לראות כמובן.
התחלנו ללכת בלי מטרה והיא שאלה לאן נלך.
כפות הרגליים שלה סיקרנו אותי, ועדיין לא התנשקנו.
הצעתי שנתקדם לאיזור שלי - רוטשילד.
היא הסכימה. לקחנו מונית והגענו.
קשה לה ללכת עם הנעליים האלה. שזה מעולה. אני מעדיף שנשב ואם הנעליים מציקות לה אז מסאג' רגליים זו התשובה הטבעית. התיישבנו על ספסל ברוטשילד. המשכנו לדבר על שטויות. נישקתי אותה.
היא מנשקת גרוע. הרבה לשון, לא מזיזה את השפתיים היבשות שלה.
לא פשוט למצוא בחורות שיודעות לנשק
הצעתי שנלך אליי. הסכימה.
ישבנו בסלון. עשיתי לה קפה. היו לה דרישות מוזרות לקפה - מעט סוכר, הרבה מים, מעט חלב. שיהיה.
יצא לי טוב. היא מבסוטה.
היא הורידה את הנעליים. אני מבסוט.
כפות רגליים יפות!
מתחיל לעסות. אבל לא נוח בסלון.
מציע לה לעבור לחדר ולראשונה באותו היום היא מסרבת למשהו.
נו..
ממשיך לדבר איתה, לצחוק ולהשרות אווירה נעימה. אחרי רבע שעה ובקצת יותר אסרטיביות, אני מבטיח להיות ג'נטלמן ולוקח אותה לחדר שלי. למיטה.
טוב.. עכשיו היא מצטנפת לה ליד הקיר. אני שם מוסיקת ג'ז ואור נמוך.
לוקח את כף רגלה הנתונה בתוך הגרביונים המחורבנים האלה ומעסה. לא עושה לי כלום.
כף הרגל יפה, מזמינה ליקוק, אבל היא בתוך הגרביון הנוראי הזה.
אני מנסה לשדל אותה להוריד את הגרביונים. אבל היא שומעת שאני רוצה לשגול אותה עם שלושה כושים ומסרבת.
שקלתי לשלוף את הקרם ולהציע לה מסאג' נורמלי, אבל החלטתי שהדבקות שלה בגרביונים היא כבר עניין עקרוני, ואני סתם אצא מוזר. כלומר, אצא מוזר בלי לקבל את מה שאני רוצה. שזה הכי גרוע.
כך עבר לו שארית הערב.
ביקשתי ממנה שפעם הבאה תלבש ג'ינס ולא תבוא עם שמלה (שהיתה מתחת למעיל כ-ל הערב. אין לי מושג מה הצבע של השמלה בכלל) וגרביונים. אם הייתי מתמודד עם ג'ינס וגרביים אז יש סיכוי שהערב היה נגמר בהשפכה על כפותיה. מה שבטוח - הייתם לפחות מקבלים תמונה. אבל תסלחו לי שאיבדתי את כל החשק לצלם.
אני שונא גרביונים.
התחרמנו קצת. שלחתי טיפה ידיים כדי שהיא תוכל להזיז לי אותן. איזה שיעמום.
בסוף היא נזכרה שמאוחר וליוויתי אותה למונית. היום היא שלחה לי סמיילי בפייסבוק. שלחתי חזרה, אבל מה שבאמת רציתי לכתוב לה היה: אכפת לך שניפגש שוב בקיץ?
נ.ב
אני יודע שלא סיימתי את הסיפור על יום שישי. אני אחזור אליו.
עריכה:
30/12/2013
פגשתי אותה לאחרונה ברחוב. היא עובדת באיזה סופר. היא היתה בסנדלים ודיברנו תוך כדי שהיא בעבודה. לא עניין אותי לדבר איתה אבל זו היתה הזדמנות מצויינת להרביץ קצת תמונות. אז הנה:
ככה היא נראית. אשכנזיה למהדרין.
וככה נראות כפות הרגליים שלה. צילמתי כדי שאוכל להוסיף את התמונות לפוסט הזה.
.jpg)
זה המצב, אהבתם את כפותיה?
הבחורה הציעה לי חברות בפייסבוק. הסכמתי.
אחר-כך היא שאלה אם אנחנו מכירים, מה שגרם לי להניח שעשיתי לה POKE אי שם בהיסטוריה.
לא היה לי כוח לזה אז אמרתי שלא נראה לי. מה שמעביר את היוזמה אליה.
היא המשיכה. שאלה שאלות והתעניינה וכך המשכנו לדבר.
המראה שלה רזה למדי, והפנים לא יפות במיוחד. בעיקר הטריד אותי שלא הצלחתי לאתר תמונה אחת עם רמז לכף רגל.
מפה לשם ומקץ ימים אחדים, השיחה הגיעה לידי כך שאנחנו מתחילים להתכנס לקראת מפגש.
התלבטתי אם בכלל כדאי לי להיכנס לזה, אבל החלטתי לזרום. הכי גרוע הלך לי ערב, או כמה שעות.
זו לא הפעם הראשונה שהחלטתי להיפגש עם בחורה שלא משכה אותי באופן מיוחד וגם לא היה לי מושג על טיב כפות רגליה. בפעם הקודמת, פגשתי בעולה חדשה מצרפת. בחורה מלאה עם שיער מתולתל, משקפיים, מבטא מרגיז ו... כך הסתבר - כפות רגליים מגרות ביותר!
לקחתי אותה לפיקניק באיזה פארק. אכלנו קצת, התיישבנו באיזו פינה נסתרת. הערב ירד. התחלתי במסאג' לרגליים, שתמיד מתקבל בברכה, אבל מהר מאוד עברתי לליקוק אינטנסיבי. אותו ערב נגמר בחירמון במכונית בלי חולצות.
בפגישה הבאה לקחתי אותה לביתי, אכלנו קצת ואז זיינתי אותה בתחת פעמיים. כי היא רצתה להישאר בתולה. הפסקתי לפגוש אותה כי היא היתה קצת יותר מדי נידית בשבילי. אבל את כפות רגליה הספקתי לצלם:
בכל אופן, בחזרה לבחורה הנוכחית.
נפגשנו ב'קפה קפה' באבן גבירול. היא לא רצתה פאב ולי לא היה כוח להיות יצירתי. שזה חבל כי המקום הזה לא במרחק הליכה מהבית שלי. לא יודע למה הלכתי לפגוש אותה בכלל. סתם. כזכר לימים שלא הצלחתי להוציא דייט מחורבן אחד בחודשים.
נפגשנו, היא נראית פחות רע במציאות. אבל עדיין לא להיט.
היא ישבה כשנכנסתי.
לבשה מעיל, גרביונים ונעלי סירה. אני שונא את החורף.
הזמנו שתיה קלה ועוגה.
השיחה היתה משעממת. סיפרתי לה את הסיפורים שלי והיא לא ממש ידעה מה להגיד.
שאלה שאלות. עניתי באריכות תוך שזירת סיפורים לכדי אריג נהדר של לקחי חיים, אנקדוטות ובדיחות. אני כבר יודע שאני יכול לעשות את זה. אני גם כבר יודע שזה נותן לי הרבה נקודות אצל בנות המין השני.
לא יודע למה הלכתי לפגוש אותה בכלל.
בשלב כלשהו קמתי לשירותים. שמחתי לקחת קצת פסק זמן. התעכבתי וקראתי את המודעות בשירותים.
חזרתי והצעתי שניקח חשבון. היא אמרה בסדר וקיבלתי את הרושם שהיא מוכנה להישאר פה עוד הרבה זמן.
אבל אני לא.
שילמתי וקמנו.
עכשיו יכולתי לבחון את גזרתה ואהבתי את שראיתי. עד כמה שסבא חורף אפשר לי לראות כמובן.
התחלנו ללכת בלי מטרה והיא שאלה לאן נלך.
כפות הרגליים שלה סיקרנו אותי, ועדיין לא התנשקנו.
הצעתי שנתקדם לאיזור שלי - רוטשילד.
היא הסכימה. לקחנו מונית והגענו.
קשה לה ללכת עם הנעליים האלה. שזה מעולה. אני מעדיף שנשב ואם הנעליים מציקות לה אז מסאג' רגליים זו התשובה הטבעית. התיישבנו על ספסל ברוטשילד. המשכנו לדבר על שטויות. נישקתי אותה.
היא מנשקת גרוע. הרבה לשון, לא מזיזה את השפתיים היבשות שלה.
לא פשוט למצוא בחורות שיודעות לנשק
הצעתי שנלך אליי. הסכימה.
ישבנו בסלון. עשיתי לה קפה. היו לה דרישות מוזרות לקפה - מעט סוכר, הרבה מים, מעט חלב. שיהיה.
יצא לי טוב. היא מבסוטה.
היא הורידה את הנעליים. אני מבסוט.
כפות רגליים יפות!
מתחיל לעסות. אבל לא נוח בסלון.
מציע לה לעבור לחדר ולראשונה באותו היום היא מסרבת למשהו.
נו..
ממשיך לדבר איתה, לצחוק ולהשרות אווירה נעימה. אחרי רבע שעה ובקצת יותר אסרטיביות, אני מבטיח להיות ג'נטלמן ולוקח אותה לחדר שלי. למיטה.
טוב.. עכשיו היא מצטנפת לה ליד הקיר. אני שם מוסיקת ג'ז ואור נמוך.
לוקח את כף רגלה הנתונה בתוך הגרביונים המחורבנים האלה ומעסה. לא עושה לי כלום.
כף הרגל יפה, מזמינה ליקוק, אבל היא בתוך הגרביון הנוראי הזה.
אני מנסה לשדל אותה להוריד את הגרביונים. אבל היא שומעת שאני רוצה לשגול אותה עם שלושה כושים ומסרבת.
שקלתי לשלוף את הקרם ולהציע לה מסאג' נורמלי, אבל החלטתי שהדבקות שלה בגרביונים היא כבר עניין עקרוני, ואני סתם אצא מוזר. כלומר, אצא מוזר בלי לקבל את מה שאני רוצה. שזה הכי גרוע.
כך עבר לו שארית הערב.
ביקשתי ממנה שפעם הבאה תלבש ג'ינס ולא תבוא עם שמלה (שהיתה מתחת למעיל כ-ל הערב. אין לי מושג מה הצבע של השמלה בכלל) וגרביונים. אם הייתי מתמודד עם ג'ינס וגרביים אז יש סיכוי שהערב היה נגמר בהשפכה על כפותיה. מה שבטוח - הייתם לפחות מקבלים תמונה. אבל תסלחו לי שאיבדתי את כל החשק לצלם.
אני שונא גרביונים.
התחרמנו קצת. שלחתי טיפה ידיים כדי שהיא תוכל להזיז לי אותן. איזה שיעמום.
בסוף היא נזכרה שמאוחר וליוויתי אותה למונית. היום היא שלחה לי סמיילי בפייסבוק. שלחתי חזרה, אבל מה שבאמת רציתי לכתוב לה היה: אכפת לך שניפגש שוב בקיץ?
נ.ב
אני יודע שלא סיימתי את הסיפור על יום שישי. אני אחזור אליו.
עריכה:
30/12/2013
פגשתי אותה לאחרונה ברחוב. היא עובדת באיזה סופר. היא היתה בסנדלים ודיברנו תוך כדי שהיא בעבודה. לא עניין אותי לדבר איתה אבל זו היתה הזדמנות מצויינת להרביץ קצת תמונות. אז הנה:
ככה היא נראית. אשכנזיה למהדרין.
וככה נראות כפות הרגליים שלה. צילמתי כדי שאוכל להוסיף את התמונות לפוסט הזה.
.jpg)
זה המצב, אהבתם את כפותיה?
מעולה
השבמחק